האביב כבר כאן וזו בדיוק התקופה להתאושש מהשפעותיו האחרונות של החורף, לשבת בבית עם כוס תה ולשמוע את הג'אז. לכבוד השפעת האחרונה של החורף שעוברת עליי ברגעים אלו לטובה, החלטתי להקדיש את הטור הזה לז'אנר שהכי נעים להבריא איתו ממחלות.
אלבום מפעם: (1973) Chick Corea and Return to Forever - Light as a Feather
עזבו אתכם מהשיר spain שנמצא בסוף האלבום והוא קלאסיקה לכל דבר, האלבום הזה מלא ביצירות קסומות ממש עם שירה של גברת ברזילאית בשם פלורה פורים שמשתלבת נהדר עם הנגינה של צ'יק. אלבום שיגרום לכם לתופף עם האצבעות על הספר של פושקין שאתם בדיוק קוראים בזמן שאתם לוגמים מחליטת הצמחים שלכם.
אלבום מעכשיו: (2017) Alfa Mist – Antiphon
כיאה לג'אז האלבום הזה בא אלינו ישירות מלונדון, עיר גשומה ואפרורית שרק עושה חשק לשים את הג'אז באוזניות ולצאת לטיול ארוך בגשם. הבחורצ'יק הנ"ל רצה במקור לעשות היפהופ אבל אז הוא גילה את הג'אז, ומזל. אלבום מצוייין שכולל בתוכו קצת מכל דבר, ג'אז רך עם פסנתר, טיפה סימפולציות, קצת שירה, ושיר ראפ אחד מוצלח ביותר שהייתי יכול לכתוב עליו טור שלם. בקיצור, מומלץ ביותר להציב את הלפטופ במטבח, לשים מגבת קטנה על הכתף ללחוץ פליי ולשקוע לתוך חיתוך ירקות למרק הסמיך האחרון של החורף שנייה לפני שהוא נגמר.
מהרילייטד של היוטיוב: (1976) Ryo Fukui – Scenery
האלבום ההוא שתמיד ברילייטד עם הבחור היפני עם הרקע האדום והכיתוב ביפנית. מדובר בבחור יליד '48 שנפטר בשנה שעברה והיה ונשאר יחסית מאוד אנונימי. איך הוא מגיע לכולם לרילייטד של יוטיוב? אין לי מושג, אבל אני גם לא מתלונן. אלבום קליל וקאצ'י ומצוין גם למי שלא מאוד אוהב ג'אז אבל כן אוהב כיף ובחורים יפנים אנונימיים.